אליפות אירופה בטניס שולחן

אנשים נורמלים עושים חופשות באירופה עם בטן גב באיזה חוף יפה, או בשופינג מטורף או סתם ברגיעה במלונות ומסעדות. אני אוהבת לצלם ספורט. יש לי רשימה די ארוכה של ארועי ספורט שאני רוצה לצלם אותם, ואם יש הזדמנות טובה ואחד מהם קורה 'קרוב' ובעיר שהיא לא חור, אז הולכים על זה.

אז אליפות אירופה בטניס שולחן נערכה בוינה, כמה שעות טיסה + חצי שעה ברכבת. אני מחוברת גם באופן אישי לענף הטניס שולחן- לא מתביישת להגיד ששיחקתי שנתיים בליגת העל לנשים בתקופת הצבא, וכיום אני משחקת בליגות החובבים בקבוצה חיפאית. אבל זה לא מתקרב לרמה של אירופה, ולראות את המשחקים כשאתה עומד מטר מהשולחן, זה כבר דבר אחר. אז קפצתי לכמה ימים לאוסטריה. האליפות מחולקת לשני חלקים- שבוע ראשון האליפות הקבוצתית, שבוע שני אליפות היחידים. התיכנון המקורי היה להגיע לשבוע הראשון, אבל איך שהזמנתי את הטיסות 'נפלו' עליי מספר עבודות צילום לאותו השבוע והתכניות השתנו.

אז נחתתי מוקדם בבוקר בוינה, ונסעתי למלון לזרוק את הדברים. שמתי את הראש לשעה, ונסעתי לאולם לשלבים המוקדמים של האליפות. כבר בכניסה אתה מקבל את האוירה שהולכת שם. מצד אחד המון דוכני מכירות, ציוד ומזכרות, במחירים טובים ואפילו שולחן קטן למשחקי שעשוע. בצד השני כל החלק הלוגיסטי, מכירת כרטיסים, לוח מודעות עם המשחקים, וכמובן עמדת רישום לעיתונאי ו-VIP. קיבלתי את הקרדיטציה שלי בצירוף וסט ירוק מזעזע, ועליתי למעלה לחדר עבודה. איזה אולם מטורף, מסביב לפרקט עליו נערכו המשחקים, היו לא פחות מ3 קומות שחלקם יציעים וחלקם חדרים אחרים כמו החדר עבודה שלנו, חדרי מנוחה, מקלחות לספורטאים וגם חדר אוכל. גם החדר עבודה שלנו היה מטורף- שולחנות עם חיבורי חשמל ואינטרנט אלחוטי, פירות וכיבוד קל, שתיה קרה וחמה, וכמובן תיקי אליפות והזרמה של מידע שוטף על משחקים, תוצאות, הגרלות וכו'. פגשתי עתונאי גרמני ושחחקנו קצת על המצב בארץ, והוא סיפר לי איך לפני כמה שנים ניסה להביא את מרינה קרבצ'נקו (השחקנית הכי גדולה בתולדות הטניס שולחן הישראלי, שחקנית נבחרת הנשים, אלופת המדינה מספר רב של פעמים, הנציגה היחידה של הענף באולימפיאדה) למועדון שלו בבונדסליגה גרמניה לפני כמה שנים. על מסך גדול בפינת האולם יכולת לקבל תוצאות ישירות מכל המשחקים. אירופה. ארגנתי סלפי ושלחתי לקבוצה שלי בחיפה (שיקנאו וזה), שמתי וסט וירדתי למטה להתחיל לעבוד.

הרמה באליפות הייתה ממש גבוהה, ברמה של כדורים שאתה שואל את עצמך "איך לעזאזל זה חזר?". כבר בשלבים המוקדמים היו מספר משחקים שהציגו ראלים (נקודות ארוכות עם הרבה החלפות כדור) ארוכים ויפים מאוד לאורך כל המשחק, גם לא בקרב השחקנים המדורגים. מאוד התרשמתי לטובה מהפולניה נטליה פרטיקה, אלופה פריאולימפית ששיחקה גם באולימפיאדה הרגילה, וזה על אף שאין לה יד ימין. הרבה אוהדים פולנים הגיעו לעודד אותה. על הדרך גם גיליתי שיש עוד אולם במקום, שבהמשך עבר לאולם אימונים. במשחק האחרון של היום הלפני אחרון באליפות, נפגשו היווני גיוניס והפורטוגזי אפולוניה (שהדיח את באום שלב אחד קודם) לרבע הגמר. המשחק התארך עד מאוד, ובסופו ניצחה היווני. הדי ג'י המקומי החליט לפרגן לו במוזיקה יוונית בזמן שהוא והמאמן חגגו את הניצחון. ולדימיר סמסונוב (שחקן ותיק, אחד הטובים באירופה), שהפסיד בגמר לאובצ'רוב (גרמני יחסית צעיר), ניצח בשמינית הגמר סיני – קרואטי קטן. ממש קטן, כך שהוא הגיע לו למרפק. אותו סיני קטן אגב, העונה לשם רויו טאן, זכה אח"כ בזוגות גברים יחד עם הסיני-פולני וואנג. והוא לא הראה הרבה התלהבות (יחסית לבן זוגו). בכלל, הסינים הרבה פחות התלהבו מניצחונות מהאירופאיים. אגב סינים- הנבחרת הטורקית הייתה כולה אסייאתית. גם ברשימת העולות לרבע הגמר בנשים, 7 מתוך 8 היו ממוצא אסייאתי. בזוגות נשים דווקא ה"סיניות" הגרמניות הפסידו לגרמניות- גרמניות. באחד המשחקים הפורטוגלי מונטוריו נזקק לטיפול רפואי במהלך הסיבוב השני של הזוגות גברים. זה איפשר לנו כמה שוטים משעשעים שלו. מנגד, האוסטרי רוברט גרדוס, שהגיע לגמר הזוגות גברים, עושה פרצוף מפחיד בכל תמונה אפשרית.

אחרי כמה ימים כאלה, הדברים די מתחילים לחזור על עצמם. המשחקים עדיין מעניינים וטובים, אבל התמונות כבר נראות אותו הדבר עם אותם הפרצופים. ניסיתי ללכת להסתובב קצת בוינה, אבל לא ממש היה לי כח וגם בקצת שכן ראיתי לא התלהבתי. קפצתי לסטארבקס לקפה ומזכרות לאחות שלי, וזהו פחות או יותר.

דבר אחד היה מאוד חסר באליפות, וזה נוכחות ישראלית. ולא רק כצופים או עיתונאים. הנבחרות הישראליות לא הופיעו לאליפות בעקבות בעיות כלכליות, והורדו לדרג ג'. כמישהי שמגיעה מהעיתונות ספורט בארץ, לדעתי האישית באיגוד לא עשו מספיק "רעש" בעניין (ראו דוגמא איגוד הג'ודו), ולקראת החלוקה החדשה של הקצבות לאיגודים (וועדת לובצקי), מישהו חייב לדאוג שהצדק ייעשה והענף יקבל את התקציב הראוי.