היום בו פתחו את סמי עופר

זה היה בסוף אוגוסט, במשחק גביע טוטו זניח בין הפועל חיפה לעכו. לא באמת עניין אפחד. היום בו נתנו לסמי עופר חניכה רצינית בדמות 30,000 צופים ו6 שערים הייתה השבוע, במחזור הראשון של ליגת העל לעונת 14/15 כשמכבי חיפה אירחה את בני סכנין.

לא תיכננתי להגיע לשם, אבל כשהבנתי את גודל הארוע, עשיתי טלפון לעורך לשאול אם לא יזיק להם צלם נוסף. הוא כמובן אישר, ואני נסעתי. דיברו הרבה על כך שאין חניה במקום, אז החלטתי לסוע מוקדם, לחנות ליד קניון חיפה ולהעביר איזה שעה במקום. מסתבר שהרבה מאוד אנשים גם חשבו ככה, והקניון היה מפוץ באוהדי חיפה, כשאוואזי וארומה המקומיות קרוב לודאי עשו עליהם את השבועית שלהם. למצוא חניה היה די פשוט, ובמרחק הליכה סביר מהאיצטדיון. ואיכשהו גם נפלתי על חניון עם זוית ישירה לאיצטדיון החדש, אז גם כמה תמונות שלו מרחוק נוספו למאגר. עוד כמה תמונות של אוהדי חיפה בשיירה מהחניה לכניסה, והצטרפתי גם אליהם בדרך למגרש.

אז סמי עופר. בהחלט איצטדיון מרשים בסטנדרטים של אירופה. אני זוכרת מלפני עשר שנים את הסאן סירו באיטליה שביקרתי בו, כשלקח לנו רבע שעה לטפס במדרגות לקומה האחרונה שלא ראינו ממנה כלום. הבנתי שבחיפה הזויות טובות מכל מקום וההגעה הרבה יותר נוחה. בכל מקרה הכניסת עיתונאים היא מלמטה, ואז אתה מקבל סיבוב קצר ודי בנאלי ובכלל לא אטרקטיבי מתחת ליציעים, עד שאתה זוכה לדרוך על הדשא. חנויות ובתי קפה? לא אצלנו. התאורה במגרש נהדרת, התפאורה מאחורה גם מושלמת ולאן שלא תכוון תקבל רקע חי (דבר חיוני לכל צלם ספורט). האינטרנט של דגלי הקרן די קירטע, אבל בחדר העבודה של הצלמים כבר היה הרבה יותר טוב.

חדר עבודה של צלמים. זה דבר שכמעט ואין בארץ. יש בבלומפילד, אבל הוא קטן ומעפן, והיה בתקופת היורו באיצטדיון המושבה (בירותתתתת). פעם ראשונה בליגת העל שנתקלתי בכזה. במחצית בופה לא רע של עוגות, שתיה וקפה (בהחלט שיפור מהבננות והתפוזים של קרית אליעזר). רק מה, מסתבר שיש אדם אחד בלבד שיש לו מפתח לחדר הזה, ובטעות הוא נעל את החדר ואז נאלץ לסוע הביתה לאישתו בפ"ת או משו כזה. כי לצלם אחד ננעלה המצלמה בפנים, והוא פיספס את הגול הראשון של חיפה. אבל לפחות האינטרנט עבד יפה (אחרי שנאבקנו בו קשות), והתמונות עברו בהצלחה למערכות השונות.
כיאה לארוע, זכינו גם ל6 שערים. את הצד הרחוק ממני לא טרחתי לצלם, אני כבר יודעת שאין שום סיכוי בעדשה שלי לתפוס חגיגות בצד השני. התמקדתי בשוער של חיפה ותפסתי תמונה נהדרת שלו קופץ משמחה. גם הוא עצמו אהב את התמונה מסתבר, כי אח"כ מצאנו אותה באינסטגרם שלו. אז צילמנו כמה שערים יפה, קהל מעודד, יוסי בניון נתן די הרבה פוזות לאולטראס (ולמצלמה) בסוף המשחק, וזהו. אפשר לקפל ולחזור הביתה. בתכלס החניה לא היתה יותר רחוקה מחניה רגילה באחד הרחובות מסביב לקרית אליעזר. רק שלצאת ממרכז חיפה לקח יומיים, ופה קיבלנו יציאה ישירה לתוך המנהרות מה שבהחלט חסך בנסיעה הביתה. בכניסה למנהרות עמד אוהד חיפה ותפס טרמפים. מאוד מוזר לי שאף אחד משאר אוהדי חיפה לא עצר לו, אבל בכל מקרה לקחתי אותו חצי דרך.

זהו, עד כאן מסמי עופר. מוזמנים לעיין בתמונות.