סקוטלנד – אוקטובר 2015

לקרוא לטיול האחרון "סקוטלנד" זה טיפה מוגזם, כי הספקתי לראות ממש קצת מהארץ המהדימה הזאת, אבל לא מצאתי שם יותר טוב אז תתמודדו. הצילום ספורט ממשיך לקחת אותי למקומות ברחבי הגלובוס, והפעם נחתנו בבריטניה הגדולה. היה תיכנון לעשות טיול של חודשיים בכל הממלכה כדי להספיק לראות הכל, אבל הוא יחכה להזדמנות אחרת. בנתיים יצא לי להעביר שבוע ממש נחמד במרכז סקוטלנד בגלאזגו, אדינבורו וקצת ב"היילנד". לא חסר מה לראות בסקוטלנד, הנופים משתנים כל הזמן, ונורא קל להתמצא במדינה כי הכל נורא משולט ויש שוטרים וסדרנים בכל מקום ציבורי שמכווינים אותך. וגם הסקוטים הם פשוט האנשים הכי נחמדים בעולם, וממש כיף להסתובב שם. וגם יש שם ויסקי.ההתחלה לא שונה מהטיולים האחרים, טיסה מוקדם מידי בבוקר. נדלג הלאה. אמסטרדם. קונקשיין כי אין טיסות ישירות לגלאזגו. בערך 5 שעות להעביר, התלבטות אם לקפוץ לעיר או לא, בסוף נשארתי בשדה כי השוטרים אמרו שהבידוק בכניסה לוקח זמן אז עדיף לוותר. אין דבר שאני שונאת יותר מלא לעשות כלום במשך כמה שעות, מחרפן אותי. ולא הבאתי את המטען של המחשב, אז הוא הספיק לי רק לחצי מהזמן שם. ברררר. לפחות העברתי זמן בחנות האדירה של M&M. עוד איזה שעה של עיכוב בטיסה, והלאה לסקוטלנד.

הטיסה ממש קצרה, רק עולים כבר נוחתים. חקירה רצינית בביקורת דרכונים בכניסה לבריטניה- למה באת? למה אין לך חברים? מה לעשות שאני אדם מוזר שמטייל לבד. בסוף הראתי לשוטרת כרטיסים למשחק הקרוב של סלטיק והיא שיחררה אותי לדרכי. יוצאים מהשדה, וקר. לא אוהבת קור. וחשוך כבר ב4 אחה"צ. אבל אני פולניה אז זה בסדר. כשעליתי למונית, פתאום הנהג ישב בצד ההפוך. מן הסתם ידעתי שבבריטניה נוהגים הפוך, אבל עדיין מסיבה לא ברורה זה הפתיע אותי. חצי שעה נסיעה למלון, התארגנות וקפיצה לאולם של ההתעמלות (ע"ע גברים בטייץ), חזרה למלון ולילה טוב. בכל זאת החלפתי 3 שעונים ביומיים האחרונים והשם יודע מה השעה בארץ…

המלון היה במיקום מצויין, צמוד לתחנת רכבת, קרוב מאוד לרחוב הראשי של הקניות, קרוב אפילו יותר לנקודת יציאה לכל הטיולים ו5 דקות הליכה מהמטרו. החדר היה מניאטורי, לא בטוחה שהתמונה יכולה להמחיש עד כמה, אבל חביב. מהארוחת בוקר לא התלהבתי, וזה היה די הזוי לגלות שהיא עולה 10 יורו כשבמסעדות ליד בחצי מחיר מקבלים ארוחת בוקר לפי הזמנה (ביצים, סלט, שתיה וכו'). אגב אחרי שבוע של ארוחות בוקר במלון, מסתבר שההזמנה שביצעתי באינטרנט לא כללה ארוחת בוקר אז אופס.

אז בבוקר הראשון שלי בגלאזגו קמתי מאוחר, התלבשתי חם (הציוד של אנטרקטיקה ממשיך להיות שימושי) ועליתי על האוטובוס תיירים, זה שעוצר בכל מיני תחנות ושהכרתי בטיול האחרון שלי ברומא ובבואנוס איירס. מרבית התחנות לא היו ממש מעניינות, אבל ראיתי את רוב גלאזגו והיא ממש מקסימה. הנוף משתנה לך ממקום למקום, בין הרחובות של העיר לבין המבנים העתיקים ופארקים פתוחים. ירדתי בתחנה של 'ארמון העם', והיה שם פשוט מחזה מרהיב של יער בשלכת בצבעים כתום וצהוב וחום. הארמון עצמו היה חביב, הפכו אותו היום למוזיאון היסטוריה עם גן בוטני, אבל הבחוץ היה הרבה יותר מעניין. אחרי שהתחממתי קצת בפנים, חזרתי לאוטובוס והמשכנו לטייל. ראיתי במסלול שאחת התחנות מביאה אותי לאולם של האליפות (שוב, ע"ע גברים בטייץ), אז התיכנון היה לסיים את הטיול באוטובוס שם ולחזור כבר רגיל למלון אחרי הצילומים. הרעיון היה טוב, הביצוע פחות כי הגעתי כמה שעות טובות לפני שפתחו בכלל את האולם ולא היה לי משהו טוב לעשות. אז אכלתי פיצה וגלשתי בפייסבוק ובטח עוד כמה דברים לא חשובים לחיים. בחזרה בערב רציתי לקחת מונית, אבל זה התברר כמשימה בלתי אפשרית כי התור למוניות לקח שעה והיה קור אימים. אז הלכתי ברגל למטרו, עניין של כמה דקות. הסדרנים המקומיים צחקו עליי שלא כזה קר, הסברתי להם שבישראל יש שבוע אחד חורף ושאר הזמן שמש אז זה לגיטימי שאני אסתובב עם כובע צמר וכפפות. בתחנה של המטרו עשיתי ביקור במכולת ומצאתי את המילקי המקומי. 1.10 פאונד למי שרוצה להשוות מחירים לארץ. היה טעים מאוד.

את היום וחצי הבאים העברתי באדינבורו. חזרתי לגלאזגו ועשיתי סיבוב רגלי באזור המסחרי מסביב למלון. רחוב ביוכנן מאוד נחמד, יש המון חנויות ומסעדות והמון המון תיירים. 3 סטארבאקסים בכל פינה, אבל לא היה בהם עוגת גבינה. ביזיון. נכנסתי לפיצה האט להזמין פיצה, מסתבר שבסקוטלנד מדובר במסעדה איטלקית לכל דבר. המשכתי למשרד התיירות המקומי שם חיפשתי להזמין טיול לאזור ה-היילנד. ה-אזור של סקוטלנד שאליו מתרכזים מרבית טיולי התיירים, בו אתה רואה את כל האזורים הירוקים והאגמים והמפלצות שבאגמים וכו'. פשוט מביאים לך חוברות של כל החברות והטיולים ואז אפשר לבחור והם כבר יזמינו לך. בגלל הלוז הצפוף של הצילומים, לקחתי מסלול קצר יחסית של יום שלא כלל את לוך נס (פוספסה הפגישה עם נסי) אבל כן כלל מבשלת וויסקי. יצא לי טוב כשפינת האיסוף הייתה משהו כמו 40 מטר מהמלון שלי, אבל היה פחות טוב כי היה קור אימים בחוץ בזמן שחיכינו. אסף אותנו מיני וואן ואז התברר שבסקוטלנד, מדריך הטיול הוא גם הנהג. אז תוך כדי נסיעה הוא גם נוהג, גם מספר סיפורים, גם מסביר וגם מציג על המפות תוך כדי. זה כישרון.

התחנה הראשונה הייתה בטירת סטרלינג. מקום חביב אבל בפנים אין הרבה מה לראות, בטח אם אתה מגיע אחרי טירת אדינבורו. אם שואלים אותי אפשר לחסוף את ה15 פאונד על כניסה לבפנים. קיבלנו איזה שעה וחצי להסתובב שם, הספיק לי רבע שעה שבה בעיקר צילמנתי נוף מתוך הטירה וקניתי זוג כפפות, ואז התיישבתי בבית קפה לשתות שוקו ולהתחמם. בחזרה לוואן הנהג דיבר עם בחור סקוטי בחצאית אז שאלנו אותו אם הוא סקוטי אמיתי (יענו בלי כלום מתחת לחצאית). הוא ציחקק ואמר משהו על מרלין מונרו כשיש רוח… המדריך הסביר אחר כך שפעם לסקוטים אמיתיים אסור היה לעלות לקומה השניה באוטובוסים. תבינו לבד למה. משם המשכנו לכיוון לוך למונד. בדרך המדריך החליט לעשות עיקוף קל ולקח אותנו לטירה שבה צולם הסרט של מונטי פייטון. מודה, לא יצא לי לראות, אבל כבר הספקתי להשיג לי עותק ואני מחכה לזמן פנוי לצפות בו. מבחוץ מדובר בעוד טירה סטנדרטית בלי משהו מיוחד. תמונה והלאה. עשינו עוד כמה עצירות בדרך איפה שראינו שיש נוף יפה שנוכל לצלם. באחת העצירות גם גילינו שכמעט כל נוסעי הטיול קשורים לאליפות העולם בהתעמלות, כולל קרובת משפחת של סימון בליס ואמא של מתעמלת נוספת.

אחרי איזה שעה נסיעה בדרך הררית שאפשר לתאר אותה במילה אחת – ירוק, הגענו ל-לוך למונד. וואו איזה מקום יפה. התחלנו ללכת מסביב, ובאחת המרינות הקטנות היתה להקה של ברווזים אז כמובן עצרנו לתת להם לחם. ולצלם. לא הקפנו את כל האגם כי מן הסתם הוא מאוד גדול, עצרנו בכמה פינות חמד וחזרנו לביקתה בתחילת הסיבוב להתחמם. התחנה האחרונה בטיול הייתה במבשלת וויסקי. הריח מטורף כבר כשמתקרבים לשם. הסיור לוקח כשעה, הוא חביב אבל לא הכי מעניין ובתכלס מה שאפשר להגיד על תהליך הייצור של הוויסקי זה איכס. מה שלא ידעתי הוא שהצבע והטעם של הוויסקי מגיעים דווקא מהחוויות שבהן שומרים אותו. הסיור כלל צ'ייסר של וויסקי מקומי, אני לא אוהבת אז ויתרתי ומישהו אחר נהנה ממנו. כמובן שמסיימים בחנות מזכרות. ליותר מידי אנשים הבטחתי וויסקי, אז קניתי בערך 10 בקבוקים קטנים של וויסקי מיושן 10 שנים לחלק בארץ. ואז נזכרתי שיש לי 2 טיסות שהוויסקי הזה צריך לעבור בתא מטען. אממממ טוב נצטרך לארוז אותו היטב. גם המדריך \ נהג שתה קצת וויסקי, אבל הצלחנו לחזור בשלום לגלאזגו.

ספוילר: הוויסקי הגיע לארץ בשלום.

יום שבת היה התור של המשחק כדורגל של סלטיק מול אדינבורו. כרטיסים הזמנתי כבר מהארץ לפני הנסיעה, לא נורא יקר, והרבה יותר פשוט מבאתרי המכירות בארץ. קיבלתי סוג של אוריגמי להדפיס ולהביא בתור כרטיס כניסה. האיצטדיון לא הכי יפה מבחוץ, אבל יש הרבה מאוד היסטוריה על הקירות שלה וחנות מזכרות ע-נ-ק-י-ת בחוץ, שהייתה פשוט מפוצצת ברמה שלא היה אפשר להסתובב בתוכה. יכולת קנות שם כל דבר אפשרי מבגדי משחק, אוברולים לתינוקות, כוסות ויסקי, פאזלים ועוד הרבה. כמה שוטרים על סוסים מלווים אוהדים באדום, מסבתר שהמשחק המדובר הוא מול אברדין וזה סוג של משחק עונה בסקוטלנד. נפלתי טוב. מסתבר שגם נפלתי בדיוק על התאריך של הפורים-נוצרי, ובתוך האיצטדיון היו הרבה הפעלות לילדים בנושא. המגרש עצמו נחמד, סמי עופר בארץ יותר יפה. היציעים מתחילים להתמלא, אני משתפת פעולה עם הקהל המקומי כשכולם נעמדים ופורסים צעיפים, ונהנית ממשחק כדורגל לא רע בכלל. ואני באמת לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שראיתי משחק כדורגל מהיציע. במחצית המשחק הגרילו פרסים, כשאת האותיות על הכרטיסים הזוכים הם אומרים בפונטית, אבל כזאת שבה C שווה CELTIC וS שווה SOCCER. האוהדים ביציע שרים כל מיני שירים, אני לא מצליחה להבין מילה בגלל המבטא שלהם. בסיום הם חוגגים ניצחון 3-1 עם השיר Just Can't Get Enough שמסתבר שזאת מסורת אצלם.

את הימים שנותרו עד לחזרה הביתה העברתי בסתם שוטטות בין צילומים ברחבי העיר. איתרתי עוד 3 סטארבקסים ו2 חנויות מזכרות של סלטיק. בלילה האחרון הלכתי לישון מוקדם כדי לתפוס את האוטובוס של 7 בבוקר לשדה תעופה. וחצי שעה בערך אחרי שהלכתי לישון, החליטו לסגור את השדה בגלל מזג האוויר… אז בבוקר לא הייתה לי ברירה ויצאתי מהמלון, נסעתי לשדה לברר את כל העניינים. למרות שהיה קצת לחץ ולא ברור מה הולך, החברת תעופה של KLM טיפלה בנושא באופן מושלם. דאגו לנו למלון, לארוחות, נתנו שובר קטן לסטארבאקס לשתות קפה בזמן שמחכים שהם ידאגו לטיסות חלופיות, היו בסדר גמור. אז העברנו עוד לילה בגלאזגו, במלון שהיה צמוד לשדה תעופה. אז בזמן ששוטטתי שם, נתקלתי גם בכל הנבחרות של ההתעמלות שגם הם ניסו לברר מתי ואיך הם טסים הביתה. גם המשלחת הישראלית אגב, שנתקלתי בה אח"כ בארוחת ערב במלון. בסופו של דבר באיחור של יום וחצי עלינו על הטיסה לאמסטרדם. מזג האויר היה טיפה מפחיד אבל המראנו ונחתנו בשלום. די בטוחה שלא עברתי ביקורת דרכונים ביציאה מבריטניה אגב. בקושי שעה בקונקשיין (הלכו ה10 שעות טיול שתיכננתי בין לבין), והביתה לישראל.