המסע לסוף העולם

טוב אז צריך להתחיל לסכם. כבר עברו כמעט חודשיים מאז שחזרנו לארץ, הרבה ענייני עבודה ולימודים והשלמות של החודש שלא הייתי בארץ ועוד לחץ בעבודה ועוד לימודים וכו'. מאיפה להתחיל, זאת השאלה. לא פשוט. אנטרקטיקה תמיד הייתה ברשימה של מקומות שצריך לסוע אליהם, אבל לא באמת חשבנו שזה יקרה בגלל העלות. ועכשיו כשאנחנו אחרי… זאת הייתה חוויה מטורפת. פשוט מטורפת. הנופים, בעלי החיים, השבועיים על הספינה, וכל המעבר. לא ציפינו לכזה דבר- המלון היה הרבה מעבר ל5 כוכבים (ואני עוד אחת שרגילה לישון בהוסטלים), הצוות וההרצאות בספינה היו נהדרים, התחברנו עם כל כך הרבה אנשים.

שבוע אחרי שאני וענת חזרנו, ישבנו עם חברים שלה במסעדה. אתה מנסה לספר מה היה, אבל בכל משפט שני אתה נזכר בעוד חוויה ועוד סיפור משעשע וזה לא נגמר. והיו לנו שבועיים שלמים ככה. קשה לי למצוא מילה יותר טובה מחוויה מטורפת. לא היה פשוט לחזור לארץ (ובטח לא לבואנוס איירס) אחרי כזה דבר, אבל החיים ממשיכים. אנחנו כל הזמן אומרות שזאת חוויה חד פעמית. אבל שתינו בטוחות שאנחנו עוד נחזור לשם. לא בעתיד הקרוב (למרות שענת כבר הייתה מוכנה לחזור לשם חודש אחרי שחזרנו), כי עדיין לא זכיתי בלוטו, אבל עוד נחזור. בטח עוד איזה עשור או אפילו פחות, נחכה ונראה.

אז בשביל לא להעמיס יותר מידי, קבלו רשימת פרקים:

1- 50 שעות בדרכים, מהארץ ועד לאושוואיה
2- לגור שבועיים בספינה, על המלון הצף
3- יוצאים לדרך, הימים הראשונים באנטרקטיה
4- פינגווינים בריונים, מחזות שונים בטבע
5- קידוש. על ספינה. באנטרקטיקה. יום שישי בסוף העולם
6- הגיע הזמן לקפל, חוזרים לצויליזציה
7- לא רוצים לחזור לארץ, עוצרים בבואנוס איירס
8- הטובות שבטובות. התמונות.
9- פינת הוידאו, היילייטס