פינגווינים בריונים, מחזות שונים בטבע

ממשיכים לטייל. היום השני לנחיתות, עדיין באיים שליד אנטרקטיקה. עשינו שייט ראשון בין הקרחונים, שזה פשוט בין שעה לשעתיים בתוך הזודיאק בין הנופים של הקרח. אחד המדריכים נוהג בסירה ומסביר תוך כדי. בעיקר נופים, לא משהו מיוחד. כאילו יחסית כן? בכל זאת אנחנו עדיין באנטרקטיקה. וואו וזה. בערב היה סוג של מפגש חברתי עם הצוות והקפטן של הספינה, לבוש רשמי וכזה, שוב לא משהו מיוחד. הרבה אלכוהול בעיקר.

למחרת נחתנו בCuverville Island. אי נחמד שמסביבו רכס הרים גבוה והייתה גם עננות יפה מסביב. התחלנו לטייל לנו באי, וראינו מרחוק כמה כלבי ים משתובבים להם על קרחונים. לא רחוק מהם להקת קורמורנים (כמו פינגווין, רק שיודע לעוף) עשתה כמה תרגילי אוויר. עוד מחזה מעניין היה שפטרול גדול (סוג של ציפור) ניסה לנחות על האי, ואז הגיעו כמה פינגווינים ופשוט גירשו אותו, לא נתנו לו לנחות. חמודים. הצוות פרס נעלי שלג כדי שנוכל לקחת ולטייל איתם, לא היו הרבה שניסו אבל דווקא אחד הפינגווינים מאוד התעניין (sorry mate, we d'ont have one in your size…). אני ניצלתי את הנעליים למשהו אחר- החבאתי את המצלמת אקטרים שלי מתחת לאחת הנעליים כמה שיותר קרוב לפינגווינים, ועכשיו יש לי סרט של חצ שעה של פינגווינים הולכים הלוך חזור מסביבה. ושל אחד מהם עושה צרכים לידה… כמה מטיילים אמיצים החליטו לנסות ולטפס על ההר של האי. אנחנו ויתרנו, עליות זה לא בשבילי. אבל הם ממש נהנו לרדת למטה בגלישה של הישבן.

חזרנו לספינה, והפעם ארגנו לנו ארוחת צהריים על הדק בחוץ. זה היה שינוי מרענן, במקום ה"אוכל מסעדות" הרגיל, קיבלנו בופה של מזון מהיר (נקניקיות, המבורגרים, צ'יפס) לצד נוף מטורף. היה קריר, אבל ממש נחמד. על ענייני האוכל והכשרות כבר דיברתי בפרק השני, אז רק נציין שאני אכלתי צ'יפס ועוגת אוכמניות. יאמי. אה וזוכרים שגם דיברנו על המלצרים שקופצים לכל דבר? אז בתמימותי הרבה שאלתי אחד מהם אם יש קטשופ. הוא אמר שכן. ואז קמתי לקחת לעצמי מהבופה, וכשאני חוזרת לשולחן כבר חיכתה לי צלחת מלאה בקטשופ. וענת אומרת "נו לא היה ברור לך שזה יקרה?". לקינוח לקחנו גלידה, אחרי הכישלון לסגור מעגל ולאכול גלידה במקדונלדס הכי דרומי בעולם אושוואיה, אז אכלנו באנטרקטיקה. מספיק קרוב. תוך כדי הגיעו לבקר אותנו בספינה כמה תרנגולות, כלומר ציפורים שנראות כמו תרנגולות. אחרי שהתאמצתי לצלם אותם במהלך הטיול באי והם היו רחוקות, הם באו והתיישבו על המעקה של הסיפור, בערך מטר וחצי ממני. דוגמניות למופת.

יציאה שניה לאותו היום הייתה לNeko Harbour. טה דה דה, הגענו לאנטרקטיקה. נחיתה ראשונה על היבשת עצמה, אחרי הסיבוב באיים. קיבלנו מהצוות דגל של היבשת איתו, והרבה אנשים סימנו 7 באצבעות, לציון היבשת השביעית שהם מגיעים אליה. הפעם החלטתי לקחת הימור ובמקום ללכת עם הציוד צילום הרגיל, הרכבתי את הסיגמה 120-400, עדשת סופר טלה שנקנתה במיוחד לטיול. המטרה הייתה לנסות לצלם ציפורים. המטרה הושגה- הרבה תמונות של פטרולים, שחפים, קורמורנים וגם כמה פינגווינים שבדיוק יצרו פינגווינים קטנים. באיזשהו שלב התיישבנו על הצלע הר וסתם נחנו והסתכלנו על הנוף. פינגוויים קטן שלא שמע על חוק ה2 מטר החליט לחצות את ההר בדיוק איפה שישבנו, אז עכשיו לענת יש תמונה איתו. בדרך חזרה פטרול גדול (אני מתחילה להתאהב בהם) החליט לעופף עם ארוחת צהריים בדמות סרטן בפה ממש לידנו, ואז נחת ממש לידנו. ופשוט עמד ודיגמן איך הוא מכין לעצמו מוקפץ.

חזרנו לספינה, ואז הייתה התארגנות עבור הקמפרים. כמה משוגעים החליטו להעביר את הלילה באוהלים \ שקי שינה בחוץ על השלג. אנחנו לא ידענו שהאופציה קיימת ושצריך להירשם אליה מראש, ואני לא בטוחה שהייתי מצליחה לשרוד את החוויה הזאת אז איחלנו להם בהצלחה. בגלל שאסור להביא שום אוכל לאי, עשו להם ארוחת ערב מיוחדת ואז שלחו אותם לדרכם. הצוות נחת קצת לפניהם והכין את השטח, כולל תאי שירותים מפוארים ביותר (ואח"כ עשו תחרות בשירותים של מי ביקרו יותר אנשים). אז החבר'ה נחתו באי, אנחנו צילמנו מרחוק, וגם משום מקום הגיע פינגווין לארח להם חברה. הם היו אמורים להעביר שם את הלילה, אבל לפנות בוקר התחילו סופות ושלג והם ממש התחילו להיקבר שם מתחתיו, אז החזירו אותם לספינה. חלשים. הם סיפרו לנו חוויות והיו גם אחלה תמונות, בהחלט משהו ששווה לעשות. אם אתה לא בעייתי עם קור כמובן…

לפרק הקודם
לפרק הבא